<h1>דרשות מהר"ח או"ז סימן כ'</h1>
<h2>דף קה.</h2>
ונטילת ידים יברך לאחר שנטל, דבשלמא לאכילה נקרא עובר לעשייתן כיון שצריך עדיין לנגב ידיו, דאמר כל האוכל בלא ניגוב ידים כאילו אוכל לחם טמא. ואפי' בעלמא מברך לאחר הנטילה משום נטילה שלאחר בית הכסא דאי איפשר לברך תחילה.
<h2>דף קו:</h2>
ואין מבדילין על הנר עד שיאותו לאורו [ברכות נ"א ע"ב], פי' שיהנו, ולכך נהגו לכוף הציפורניים עד שיחזו שחרורית שתחת הציפורן ללבנונית, זה נקרא הנאה. ומיהו מצוה גדולה הוא להסיר כל שחרורית שתחת הציפורן, ואע"ג שכת' אור זרוע דכשהוא שוה עם הבשר אינה חוצצת, מ"מ לגבי נטילת ידים הוי כמו טבעת רפוייה כמו שכת' רבי' משה תק"ו שאפי' טבעת רפוייה שעל ידו אינו עולה לנטילת ידים.
